הפילוסופיה של ניהול כלכלת המשפחה בהיבט המשכנתה אבל לא רק

יש לוקחי משכנתה המכוונים את רצונם למיגבלות הבנק ושואלים אותי מה המקסימום שהבנק יאשר לי לקחת? או לכמה שנים מקסימום? ומהו ההחזר המינימלי? ולומדים את מגבלות הבנק במשכנתאות , מקס' 70% מימון או במקרים אחרים תשלום חודשי של 30% מההכנסה ופריסה ל 36 שנים.
אותם לוקחי משכנתה מוכנים לקחת יותר אפילו 100% משכנתה ל 50 שנה ורואים במיגבלות הבנק "קושי" המהווה אתגר לפיצוח.
ואז נולדים כל מיני פיתרונות כביכול המתחמקות כמו להשיג חלק מההון העצמי ע"י הלואות חוץ בנקאיות /מקום עבודה/משפחה או צרוף ערבים ונכסים לא להם בכדי להבטיח ביטחונות לבנק.
אותם אנשים לעולם לא יבדקו מהם המיגבלות האישיות ולא יבחנו תרחישים סבירים לעוד 5 שנים, 10,20, 30 בקיצור למשפחה אין מיגבלות וכל מה שמניע אותה זה מיגבלות הבנק והאתגר לעקוף אותם.
לזה קוראים "מיקוד שליטה חיצוני" להבדיל מפנימי.
מגבלות הבנק נועדו לשרת את הבנק ולהבטיח כי ההלוואה תוחזר במלואה בתוספת הריביות והעמלות
מיגבלות הבנק הם הרבה מעבר למיגבלות המשפחה.האם בנק מוכן לפרק משפחה בכדי לקבל את כספו? התשובה כן אבל האם גם לוקחי המשכנתאות מוכנים לכך? בודאי שלא!
אז השאלה המחוייבת זה האם אנחנו צריכים לפעול עפ"י מגבלות הבנק או על פי מגבלות אחרות/ שונות?
כל מישפחה חייבת עוד בשלב התיכנון לשרטט את מיגבלותיה , מהי המשכנתה המקסימאלית שמתאים לנו לקחת? מהו ההחזר המקסימלי החודשי שמתאים לה להתחייב עליו.
החלטה כזו חייבת להיות "קו אדום" גבול…בשום מצב לא חוצים אותו. זה לא קושי אלא "קיר תומך" אין כאן שום אתגר ב"לעבור קו כזה" כמו שאין אתגר על הכביש לחצות קו לבן או רמזור אדום, שניהם מגינים עלינו .
תלמדו גם אתם לשרטט קווים אדומים לחייכם ולא לחצות אותם .
לא זקוקים שבכל תהליך שהמשווק (במקרה הזה הבנק) ישרטט לכם…הוא עושה זאת נהדר לעצמו ואף פקיד לא חוצה אותו…הגיע הזמן שגם אתם תשרטטו קווים אדומים ולא רק במשכנתאות.
לשרטט קו כזה אשר יקבע את חייכם לשנים רבות רצוי לעשות לאחר חשיבה מעמיקה והכרות עם מצבכם הכלכלי הנוכחי וזה שצפוי ומתוכנן לעתיד, שרטוט מקצועי.

הפוסט הזה פורסם בתאריך בלוג, בנקאות, כלכלת המשפחה, כללי, משכנתאות, ניהול. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *